לדלג לתוכן

ביאור:דניאל ב ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

דניאל ב ז: "עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין: מַלְכָּא, חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי, וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה."

תרגום ויקיטקסט: דניאל בתרגום עברי ש. ל. גורדון (של"ג) - עָנוּ שֵׁנִית וְאוֹמְרִים: הַמֶּלֶךְ, אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּידָה.


בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:דניאל ב ז.


הַמֶּלֶךְ, אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו

[עריכה]

עָנוּ שֵׁנִית וְאוֹמְרִים

[עריכה]

ייתכן שהחכמים לא הבינו שהמלך שכח את החלום והוא דורש שהם יגידו לו מה הוא חלם. בפעם השניה הם מתעקשים שהוא יגיד להם.

אֶת הַחֲלוֹם יֹאמַר לַעֲבָדָיו, וְאֶת הַפִּתְרוֹן נַגִּידָה

[עריכה]

החכמים הגישו תנאי למלך: אתה תגיד את החלום, ורק אז נתן לך פתרון.

אין ספק שהמלך לא ישמח לשמעו תנאי כזה. לדעתו מכשף וקוסם חייב להיות מסוגל לדעת מה הוא חלם.